#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלח. מצא פרה רועה בין הכרמים או רצה בדרך האם זו אבידה? 	"לאביי רועה בין הכרמים כרועה בדרך שאין זו אבידה. רצה בדרך דינה כרצה בין הכרמים שהרי זו אבידה. לרבא אם רצה לכיוון השדות הרי זו אבידה, אם רצה לכיוון העיר אין זו אבידה. רועה בין הכרמים אין הפרה אבידה אך אם הכרם של ישראל חייב להוציאה משום הפסד הכרמים. ואם הכרם של גוי אינו חייב לסלקה משם אא""כ יודע שהם הורגים בלי להתרות, אבל אם מתרים ממ""נ פטור, או שלא התרו ולא יהרגו, או שהתרו וזה אבידה מדעת."	"ב""מ לא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט. מה לומדים 1) מהשב תשיבם 2) משלח תשלח 3) הוכח תוכיח 4) מעזב תעזוב 5) מהקם תקים? 	"1) השב- אפילו ק' פעמים משמע. תשיבם - אפילו לגינתו ולחורבתו דלא בעינן דעת בעלים.2) שלח- אפילו ק' פעמים משמע. תשלח- שגם אם יש לו שימושי מצוה באם (כגון מצורע ליטהר) חייב לשלחה.3) הוכח- אפילו ק' פעמים משמע. תוכיח- אפילו התלמיד לרב.4) עזוב  <sup>פה</sup>תעזב שחייב לעזור לו בפריקה אפילו אין בעליו עמו.5) הקם תקים- שחייב לעזור לו בטעינה אפילו אין בעליו עמו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פה.  ולקמן במשנה לב,א עזב תעזב- אפילו הרבה פעמים.</span>"	"ב""מ לא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמ. מה לומדים 1) מהשב תשיב 2) מפתח תפתח 3) מנתון תתן4) מהענק תעניק 5) מהעבט תעביטנו? 	"1) השב - להשיב משכון שמשכנו ברשות ב""ד. תשיב- להשיב גם משכון שמשכנו שלא ברשות ב""ד.2) פתח - לתת צדקה לעניי עירו. תפתח- לתת צדקה גם לעניי עיר אחרת.3) נתן - לתת מתנה מרובה. תתן- שאם אין באפשרותך תן מתנה מועטת.4) הענק- תן מענק לעבד שנתברך הבית בגללו. תעניק- תן גם לעבד שלא נתברך הבית בגללו. ולראב""ע דאמר שאין נותנים לו דברה תורה בלשון בני אדם.5) העבט - הלוה למי שאין לו ואינו רוצה להתפרנס ממתנה. תעביטנו - הלוה גם למי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו. ולר""ש דאמר שאין נותנים לו דברה תורה בלשון בני אדם."	"ב""מ לא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמא. מדוע פורע חובו חשיב מבריח ארי והרי הוא ברי היזקא ואית ליה פסידא? 	"תירצו התוס' (ד""ה אם) דמה שהמלוה טורף ממנו אינו חשיב היזק שהרי נתחייב לו. א""נ כדמפרש בירושלמי שהיה הלוה מפייס את הבע""ח או שהיה מוצא אוהבים שיפרעו עבורו. ולר""תפורע חובו דחשיב מבריח ארי זה רק במזונות אשתו משום דאפשר שתהא עושה ואוכלת או מתפרנסת מהצדקה או מקרוביה שיתנו לה בחנם אבל שאר פורע חוב אינו מבריח ארי אלא מהנה גמור, והירושלמי חולק על הבבלי."	"ב""מ תוס' לא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמב. מה הן הסברות שיהודי שקנה בית חבירו שגזלו גוי לא חשיב מבריח ארי? 	"כתבו התוס' שאם קנאו בדמים מועטים לא חשיב מבריח ארי שמציל הבעלים מן ההפסד. ואף אם קנאו בשויו לא דמי למבריח ארי דאם היה משתקע בידו לא היה הבית חוזר לו לעולם ואפילו בשויו ונ""מ שהתרגל לביתו או לטרחא יתירא לקנות אחר. ועוד כתבו שאפילו ידוע בודאי שאפילו לא ימהר לקנותו היה חוזר לבעלים בדמים הללו כל שעה שירצו לא דמי למבריח ארי כיון שיצא הבית מחזקת ישראל ובא ליד נכרי וזה מוציאו מחזקת נכרי ומחזירו ליד ישראל נוטל מה שההנהו."	"ב""מ תוס' לא:"		
